סלקום ישראל בע"מ נ' דלקום סל בע"מ ואח'

החלטה

בטרם אכנס לדיון לגופו של עניין, יש להסיר מסדר היום בקשות ביניים שהוגשו בשנים 2007-2008, ואשר טרם הוכרעו.

בש"א 14017/07

כמוסכם בישיבה קודמת, הבקשה מתקבלת ונתבע 5, בצוותא חדא עם נתבע 4, נמחקים מכתב התביעה.

בש"א 14018/07

זוהי בקשת הנתבע 2, בה הוא עותר למחוק את התביעה כנגדו על הסף. הבקשה נסמכת על שתי טענות עיקריות: האחת – הנתבע 2 אינו ולא היה בעל מניות בנתבעת 1, חברת דלקום סל בע"מ (להלן: "דלקום"), אף איננו ולא היה נושא משרה בה. השניה – הנתבע 2 הוכרז פושט רגל ומונה לו נאמן, ומשכך צריכה היתה התביעה להיות מוגשת כנגד הנאמן.

הנימוק השני הוסר מסדר היום, באשר ב"כ הצדדים הודיעו לבית המשפט כי הנתבע 2 הופטר מפשיטת הרגל. נותר, איפוא, להתייחס להנמקה הראשונה.

יוער, כי ממושכלות ראשונים נדע כי בקשה מעין זו שבפני, אינה אמורה להיות מוכרעת בשלב ראשוני זה על יסוד ראיות, כי אם על יסוד האמור בכתבי הטענות, בהנחה שיוכח בהמשך הדיון.

הנתבע 2 אכן, איננו מחזיק במניות דלקום, אולם התובעת איננה מבקשת לחייבו בעילת הרמת מסך שבין חברה לבעלי מניותיה, ותביעתה נגדו מתבססת על עוולות מתחום דיני הנזיקין.

התובעת טוענת כי הנתבע 2 ניהל בפועל את חברת דלקום, וכי הציג בפניה מצגים כוזבים, שכתוצאה מהם רוקן את קופתה של חברת דלקום והעביר את התקבולים שהגיעו לה לכיסו.

משכתב התביעה מגלה עילה כנגד הנתבע 2, לא קיימת כל סיבה למחוק את הנתבע 2 מכתב התביעה.

הבקשה נדחית.

הוצאות לטובת התובעת 1,000 ₪ + מע"מ.

בש"א 17349/07

זוהי בקשת הנתבע 3, העותר אף הוא, למחקו מכתב התביעה.

הנתבע 3 טוען כי איננו מחזיק במניותיה של חברת דלקום, ומשכך, לא ניתן להרים את המסך בינו לבין החברה. עוד הוא טוען, כי הטענה לפיה ניהל את חברת דלקום במירמה, הינה משוללת בסיס, שכן מי שהפר את ההסכמים בין התובעת לבין חברת דלקום הינה התובעת עצמה, שהנתבע 3 מדמה אותה ל- "נבל כמו אותו זגג השובר חלונות ולאחר מכן מציע את שרותיו".

אף בקשה זו תוכרע על פי הכלל לפיו בית המשפט בוחן את קיומה של עילת התביעה על יסוד האמור בכתבי הטענות ובהנחה שאכן כך יוכח בהמשך.

עיון בכתב התביעה מעלה כי הוא מגלה עילה לכאורית נגד הנתבע 3 משלא הופרכו הטענות הנטענות בו.

התובעת כלל לא עותרת להרמת מסך בין דלקום לבין הנתבע 3 מחמת היותו בעל מניות ומשכך טענת אי היותו בעל מניות איננה רלוונטית, הגם שאין לשכוח כי עו"ד גלסברג הצהיר, במהלך הישיבה מיום 14.6.10, כי עו"ד נבט – נתבע 4 מחזיק את המניות בנאמנות עבור הנתבע 3, כך שהטענה איננה מדוייקת. התובעת טוענת כי הנתבע 3 ניהל, במעמדו כמנהל החברה, את עסקי דלקום בדרך של תרמית וביצע כלפיה מעשי עוולה.

הטענה לפיה יש לחייב את הנתבע 3 באופן אישי לחובותיה של דלקום, בגין עוולות נזיקיות שביצע כלפיה באופן אישי, היא עילה ראויה להיתבע, שהרי הנתבע 3 מודה בתצהירו, כי הוא משמש כמנכ"ל חברת דלקום.